חצי שעה של כיף

הי!

כבר זמן מה אני מתחרבשת עם עצמי האם לכתוב בלוג או לא... מצד אחת לא יודעת אם יש אנשים שעדיין קוראים מה שאחרים כותבים - בעידן של סרטונים וכאלה...- אבל מצד שני, כמו שכל מורה לספרות כבר אמרה: תכתבו למגירה. אז כאן תהיה המגירה שלי. כי יש לי מלא דברים בראש, ולא תמיד מוצאת עם מי לחלוק. אתם יודעים, החיים עמוסים ואנחנו תמיד ממהרים, מאחרים, בריצה התמידית, לכן אנסה לקבוע ולשמור על הרגל קטן של לקחת כמה דקות ולחלוק קצת מה"סופה" שמתרחשת כל הזמן בראש שלי.

** מתנצלת מראש על סגנון הכתיבה. או שלא. DEAL WITH IT.**

כמו שציינתי לפני רגע, אנחנו חיים בעידן מטורף: יש לנו כמות מידע עצומה בקצה האצבעות, אפשר להתעניין בכל כך הרבה נושאים ופעילויות, אבל מרוב זמינות המידע, אנחנו נהיים מבולבלים. קשה לקבוע סדר עדיפויות הגיוני וסביר, כי איך אומרים, החיים ממשיכים לגלגל אותנו. אם היה רק מקור מידע/השראה אחד, ניחא... אבל יש לנו יוטוב, פינטרסט, אינטגרם, פייסבוק וכו'... איך אפשר לעקוב על הכל ולהישאר שפויים?!? אז זהו, שאני לא יודעת. כי כל אחד מאלה הוא בור ללא תחתית בשל עצמו. תנסו להיכנס ליוטוב ולראות "רק" איך מציירים פרחים, למשל... תמיד יהיו עוד רעיונות, עוד טכניקות, עוד חומרים... וכמובן שאתה רוצה לעשות הכי טוב שאפשר, אז בוא לחדד את המיומנות עוד קצת... עוד סרטון, ועוד סרטון, ולהוסיף ל"לצפות מאוחר יותר"... ופינטרסט?!? כמה פעמים נכנסתי כדי לראות מה אפשר לעשות מצינורות ומצאתי את עצמי 3, 4 שעות אחרי, מתבוננת על גינות ירק, אחרי שעברתי דרך שמלות, מתכונים לקינוחים, ציורים, קעקועים, כרטיסי ברכה, ציטוטים מעודדים... והנה עוד לילה התבזבז על התבוננות ולא על עשייה...


למרות זאת, מתעוררת בבוקר, מלאת השראה ורצון טוב, יוצאת מהבית במטרה לרכוש חומרים לפרויקט. איזה מהן, כבר שכחתי... אבל לא נורא, כי בדרך מצאתי בדים מהממים, כאלה שממש אי אפשר לעמוד בפיתוי לרכוש לפחות 2 מטר ממנו... חוזרת הביתה מרוצה, עדיין מלאת השראה ורצון, אבל הילדים כבר חזרו הביתה, וצריך לדאוג להם. וערימת הבדים וחומרים גודלת ממש יפה, אני גאה בהתפתחות שלה, אם האחות טיפת חלב הייתה מבקרת, הייתי מקבלת מדבקה...

אבל לא רוצה לגדל ערימות. רוצה לבצע את כל הפרויקטים שיש לי בראש.

לכן, החלטתי לקחת לי כל פעם כמה דקות בודדות ולבצע משהו. אפילו משהו קטן. משהו שיגרום לי לחייך כשאסתכל אליו. לשנות משהו שכבר מזמן מפריע לי בעין. אז עשיתי מעשה. לקחתי בד מ-ה-מ-ם מהערימה ושילבתי בשני הרהיטים שהכי קרובים אליי, ושהכי מעצבנים אותי. אגב, שניהם מאיקאה.


ונשבעת לכם שלקח לי פחות מחצי שעה כל פרויקט! קצת ספריי דבק למגירות, אקדח סיכות לכיסא וזהו. אה, ומספריים לגזור את הבד "בערך" לגודל המתאים. וזהו. ועכשיו יש לי שני מוקדים של שמחה קטנה וגאווה ממש קרובים אליי. ולשמוע את ה-WOOOW מבעלי ומהילדים, אין לזה מחיר...

אז מאחלת לכולם לפחות חצי שעה של כיף ועשייה בשבוע!

#שינויפשוט #עיצובפנים

Posts Em Destaque